פסק-דין בתיק תא"מ 24663-04-10

מבוא

1.      בפניי תביעה כספית בסכום של 44,000 ש"ח בגין הפרת הסכם שכירות.

2.      ראשיתה של התביעה שבפני בהתנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה על ידי הנתבעת בטענת כשלון תמורה. הנתבעת פירטה בבקשתה שהמושכר הושכר לשם ניהול עסק, ושבניגוד להסכם שנכרת בין הצדדים, לא מסר לה התובע חשבוניות עבור דמי השכירות, ובכך נמנע ממנה לתבוע את ההוצאה. עוד נטען על ידי הנתבעת, שלאחר כניסתה למושכר התברר לה שהמושכר הינו מחסן שהוסב לדירה, שאינו מאוורר דיו ואינו ראוי לשימוש. בשל כך, הודיעה על ביטול ההסכם ופינתה את המושכר.

3.      ביום 3 במאי 2010 החליט כב' הרשם (כתוארו אז), נ' פלקס, לקבל את ההתנגדות לביצוע השטר, בכפוף להפקדת ערובה בסכום של 15,000 ש"ח.

4.      על פי המפורט בכתב התביעה, הגיש התובע לביצוע בלשכת ההוצא לפועל שלושה שטרות: שני שטרות בסכום של  7,000 ש"ח כל אחד, נושאי תאריכים 1.9.10 ו- 1.10.10, ושיק אחד בסכום של 30,000 ש"ח, נושא תאריך 25.10.09. עוד ציין התובע שבידיו שטרות נוספים שטרם הוגשו לביצוע.

5. נימוקי פסק הדין יובאו בתמצית כמצוות תקנה  214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984.

גרסת  התובע

6.      בתצהיר עדות ראשית הצהיר התובע כי במסגרת הסכם השכירות שנחתם בין הצדדים, נקבע כי תקופת השכירות מתחילה ביום 26 באפריל 2009 ומסתיימת ביום 1 במאי 2010.

7.      לטענת התובע, הפרה הנתבעת את ההסכם בהפרה יסודית, כיון שבניגוד להתחייבותה, לא סיפקה את מלוא הבטחונות להסכם השכירות, שכן ערב אחד בלבד חתם על שטר החוב. 

8.      עוד טען התובע, שהדירה הושכרה לנתבעת לצרכי מגורים, כאמור בסעיף 2 להסכם השכירות, ולא לצרכי ניהול עסק. התובע הכחיש כי התחייב למסור לנתבעת או לבעלה חשבוניות מידי חודש עבור תשלום דמי השכירות.

9.      אשר למסמך שצורף לתצהיר מטעם הנתבעת (נספח ב), אשר אינו נושא תאריך, שבו צוין שהתובע יספק לנתבעת חשבונית בסכום של 70,000 ש"ח, נטען כי מדובר במסמך שנחתם על ידו שלושה חדשים לאחר החתימה על הסכם השכירות, שכן בקשתה של הנתבעת לקבלת חשבונית עבור דמי השכירות הועלתה רק במועד האמור, לאחר שהתובע סירב להפחית את דמי השכירות. עוד נטען כי הנתבעת זייפה את המסמך, בכך ששינתה את המילה "חשבונית" ל"חשבוניות", ובכוונת התובע היה לתת לה חשבונית אחת בלבד, על סכום שלא יעלה על 70,000 ש"ח.

10.  במהלך חקירתו הנגדית השיב התובע שלא התכוון להוציא חשבוניות עבור כל תשלום של דמי שכירות, אלא לתת חשבונית במסגרת עסקיו האחרים, ואולם לאחר שהתייעץ עם רואה החשבון וגילה שהדבר אינו חוקי, נמנע מלתת את החשבונית.

11.  אשר למצב הדירה, דחה התובע את טענות הנתבעת לפיה הדירה אינה ראוייה למגורים, והפנה לכך שכפי שנקבע בהסכם בדקה הנתבעת את המושכר לפני ההתקשרות בהסכם, ומצאה אותו מתאים לצרכיה. עוד הפנה לכך שלאחרונה נמכרה הדירה בתמורה לסכום של 400,000$.

12.  לטענת התובע, הנתבעת לא הודיעה לו על ליקוי במושכר או הודעת קיזוז כדין.

13.  התובע קבל על כך שהנתבעת לא הודיעה לו על פינוי הדירה מבעוד מועד. לאחר שהסתבר לתובע כי שקים שהפקיד חזרו, הגיע לדירה וגילה שהנתבעת פינתה את הדירה.

14.  התובע טוען שהנתבעת שילמה דמי שכירות עבור שלושה חודשים בלבד וכי בהתאם להסכם היא חייבת לשלם לו דמי שכירות עבור תשעה חודשים נוספים, עד לתאריך 1 במאי 2010. מעבר לכך נטען כי הנתבעת לא שילמה חשבונות ארנונה וחשבונות חשמל בסך של 3,539 ש"ח.

גרסת הנתבעת

15.   בתצהיר עדות ראשית טענה הנתבעת לכשלון תמורה מלא, משלא קיבלה חשבונית עבור דמי השכירות, ומשלא ניתן היה לעשות שימוש סביר בדירה שנמצאה קטנה מהגודל שהובטח לה, ובלתי מאווררת.

16.   לטענת הנתבעת, שילמה בשלושת החודשים הראשונים לשכירות סך של 7,000 ש"ח עבור כל חודש ובסה"כ 21,000 ש"ח. לאחר שהתובע מיאן להמציא לנתבעת חשבוניות מס כפי שהתחייב, עזבה את המושכר.

17.   ביום 9 ביולי 2009 שלחה הנתבעת לתובע מכתב אשר צורף לתצהירה. במכתב  התריעה בפני התובע כי עליו לתקן את ההפרה של אי המצאת חשבוניות מס כפי שהתחייב.